צעירים לפעמים לא טורחים להגיע הביתה בשעה שקבעו להם ההורים,‏ משקרים להוריהם או מתגנבים החוצה כדי לבלות עם חברים.‏ מה תוכל לעשות אם ילדך הפר את אמונך?‏ a

•  האם זה סימן למרדנות?‏

•  מה אם הילד שיקר לי?‏

•  מי נושא באשמה?‏

•  איך אוכל לעזור לו לרכוש מחדש את אמוני?‏

•  מה אומרים הורים אחרים

 לא בהכרח.‏ במקרא כתוב:‏ ”‏אווילות קשורה בלב נער”‏,‏ וזה אכן נכון לגבי בני נוער רבים (‏משלי כ״ב:‏15‏)‏.‏ ”‏ילדים מתבגרים מקבלים לפעמים החלטות פזיזות וטיפשיות”‏,‏ כותב ד״ר לורנס סטיינברג.‏ ”‏צפוי שהם יעשו טעויות”‏.‏ b

 אל תסיק שילדך נחוש בדעתו להתנער מסמכותך.‏ מחקרים מראים שלבני נוער אכפת מה חושבים עליהם ההורים,‏ גם אם זה נראה אחרת.‏ ילדך אולי לא מראה את זה,‏ אבל רוב הסיכויים שהוא מאוכזב מעצמו — וגם עצוב מהמחשבה שהוא אכזב אותך.‏

•    האם הסביבה אשמה?‏ המקרא אומר:‏ ”‏חברה רעה תשחית הרגלים טובים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ ואכן,‏ בני נוער מושפעים מאוד מחבריהם,‏ וכן גם מגורמים אחרים,‏ לרבות רשתות חברתיות ופרסומות.‏ ואם נוסיף לזה את חוסר הניסיון בחיים,‏ קל להבין למה בני נוער מקבלים לפעמים החלטות גרועות.‏ כמובן,‏ הם חייבים ללמוד לקבל אחריות על החלטותיהם כדי להפוך למבוגרים אחראיים.‏

•    האם אני אשם?‏ אולי אתה תוהה אם היית קשוח מדי וזה מה שדחף את הילד לעשות את מה שעשה.‏ או שלפעמים אתה שואל את עצמך אם היית מתירני מדי ונתת לו יותר מדי חופש.‏ במקום להתמקד בתרומה שלך לבעיה,‏ חשוב איך תוכל לתרום כעת לפתרונה.‏

•   שלוט בתגובתך.‏ סביר להניח שילדך מצפה שתכעס.‏ אבל מה אם תנקוט גישה אחרת?‏ דבר איתו ברוגע על מה שהוביל לבעיה.‏ האם הוא היה סקרן?‏ משועמם?‏ הרגיש בודד?‏ היה נואש להשיג חברים?‏ אף אחת מהסיבות האלה לא מצדיקה את המעשה הפסול,‏ אבל הן יכולות לעזור לך — וגם לילדך — להבין טוב יותר מה הוביל להתנהגותו.‏

   עיקרון מקראי:‏ ”‏על כל אחד למהר להקשיב,‏ לא למהר לדבר ולא למהר לכעוס”‏ (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏

•   עזור לילדך לנתח את מה שקרה.‏ שאל אותו שאלות כמו:‏ מה למדת מהמקרה הזה?‏ איך תנהג אחרת אם תיתקל שוב באותו מצב?‏ שאלות כאלה יעזרו לו לפתח את יכולות החשיבה שלו.‏

   עיקרון מקראי:‏ ”‏הוכח,‏ גער,‏ הפצר,‏ וזאת במלוא הסבלנות וכושר ההוראה”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏2‏)‏.‏

•   הבהר לו שיש השלכות למעשיו.‏ מומלץ שיהיה קשר בין המעשה הפסול שהוא עשה לבין ההגבלות שתטיל עליו.‏ למשל,‏ אם ילדך נהג ברכב שלך ללא רשות,‏ תוכל להגביל למשך זמן מה את השימוש שלו ברכב.‏

   עיקרון מקראי:‏ ”‏כל מה שאדם זורע,‏ את זאת גם יקצור”‏ (‏גלטים ו׳:‏7‏)‏.‏

•   התמקד בשיקום האמון.‏ נכון,‏ זה לא יקרה בן לילה.‏ אבל חשוב שהילד יבין שעם הזמן הוא יצליח לרכוש מחדש את אמונך.‏ הוא צריך לראות את האור בקצה המנהרה.‏ אם הוא ירגיש שהוא אף פעם לא יזכה באמונך,‏ הוא עלול להפסיק לנסות.‏

   עיקרון מקראי:‏ ”‏אל תכעיסו את ילדיכם,‏ פן תיפול רוחם”‏ (‏קולוסים ג׳:‏21‏)‏.‏