האם אתה מכיר אח או אחות שעברו לארץ זרה שיש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות?‏ האם פעם שאלת את עצמך:‏ ’‏מה גרם להם להחליט לשרת בארץ אחרת?‏ כיצד הם נערכים לסוג זה של שירות?‏ האם גם אני יכול לעשות זאת?‏’‏ אין ספק שאחת הדרכים הטובות ביותר לקבל מענה לשאלות הללו היא לדבר עם אותם אחים ואחיות.‏ הבה נעשה כן.‏

מה גרם לך לשקול את האפשרות לשרת במדינה אחרת שיש בה צורך רב יותר במבשרים?‏ איימי היא אחות מארצות הברית הנמצאת כעת באמצע שנות ה־30 לחייה.‏ היא מספרת:‏ ”במשך שנים חשבתי על האפשרות לשרת במדינה זרה,‏ אבל המטרה הזו נראתה לי בלתי אפשרית”.‏ מה שינה את דעתה?‏ ”בשנת 2004 זוג נשוי המשרתים כחלוצים בבליז הזמינו אותי לבוא אליהם ולבשר אתם למשך חודש.‏ הסכמתי,‏ וזה ממש מצא חן בעיניי!‏ כעבור שנה עברתי לגאנה כדי לשרת שם כחלוצה”.‏

לפני כמה שנים החליטה סטפני מארצות הברית,‏ כיום בשנות העשרים המאוחרות לחייה,‏ לבחון לעומק את נסיבותיה.‏ היא הגיעה למסקנה:‏ ’‏אני בריאה ואין לי מחויבויות משפחתיות.‏ אני יכולה לעשות למען יהוה הרבה יותר ממה שאני עושה עכשיו’‏.‏ לאחר בחינה עצמית כנה היא החליטה לעבור לגאנה כדי להרחיב את שירותה.‏ פיליפ ואיידה,‏ זוג חלוצים בגיל העמידה מדנמרק,‏ תמיד חלמו לעבור למקום שיש בו צורך רב יותר במבשרים.‏ הם חיפשו דרכים להגשים את חלומם.‏ ”כשצצה ההזדמנות”,‏ מספר פיליפ,‏ ”זה היה כאילו יהוה אמר לנו:‏ ’‏צאו לדרך!‏’‏”  בשנת 2008 הם עברו לגאנה ושירתו שם למעלה משלוש שנים.‏

האנס וברוק,‏ זוג חלוצים בשנות ה־30 לחייהם,‏ משרתים בארצות הברית.‏ בשנת 2005 הם השתתפו בפעולות הסיוע לאחר הוריקן קתרינה.‏ מאוחר יותר הם הגישו מועמדות להתנדב בתוכניות בנייה בינלאומיות,‏ אך בקשתם לא נענתה.‏ האנס מספר מה קרה בהמשך:‏ ”כשהיינו בכינוס שמענו נאום שבו הוזכר דוד המלך.‏ הוא השלים עם העובדה שהוא לא הורשה לבנות את בית המקדש והציב לעצמו מטרה אחרת.‏ נקודה זו עזרה לנו להבין שזה בסדר לשנות את המטרות התיאוקרטיות שלנו” (‏דה״א י״ז:‏1–4,‏ 11,‏ 12;‏ כ״ב:‏5–11‏)‏.‏ ברוק מוסיפה:‏ ”יהוה רצה שנדפוק בדלת אחרת”.‏

לאחר שהאנס וברוק שמעו חוויות מרתקות מחברים ששירתו במדינות אחרות,‏ הם החליטו לנסות לשרת כחלוצים בארץ זרה.‏ בשנת 2012 הם עברו לגאנה והתאפשר להם לשרת שם ארבעה חודשים בקהילת שפת סימנים.‏ אף־על־פי שהם נאלצו לחזור לארצות הברית,‏ שירותם בגאנה הגביר את רצונם להציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחייהם.‏ מאוחר יותר הם נטלו חלק בפרויקט בנייה בסניף של מיקרונזיה.‏

כיצד נערכת כדי לשרת במקום שיש בו צורך רב במבשרים?‏ ‏”למדתי מאמרים מתוך המצפה שדנים בשירות במקומות שיש בהם צורך גדול במבשרים”,‏ מספרת סטפני.‏ * ”גם דיברתי עם זקני־הקהילה ועם משגיח הנפה ואשתו על המטרה שלי לשרת בארץ זרה.‏ אבל הכי חשוב,‏ התפללתי הרבה ליהוה על הנושא הזה”.‏ במקביל לכך שמרה סטפני על סגנון  חיים פשוט,‏ ובזכות זאת התאפשר לה לחסוך כסף לכיסוי צורכי מחייתה במדינה זרה.‏

האנס מספר:‏ ”התפללנו להדרכת יהוה מפני שרצינו ללכת לאן שהוא ידריך אותנו.‏ גם הזכרנו בתפילותינו את התאריך המוגדר שבו תכננו לממש את התוכנית שלנו”.‏ בני הזוג שלחו מכתבים לארבעה סניפים.‏ לאחר שקיבלו תשובה חיובית מהסניף בגאנה,‏ הם נסעו לשם כדי לשרת שם חודשיים.‏ האנס מספר:‏ ”כל כך נהנינו לשרת עם חברי הקהילה שהחלטנו להאריך את שהותנו שם”.‏

ג׳ורג׳ ואדריה,‏ זוג מקנדה בשנות ה־30 המאוחרות לחייהם,‏ היו מודעים לעובדה שכדי לזכות בברכת יהוה,‏ אין די במניעים טובים,‏ אלא יש צורך בהחלטות טובות.‏ לכן הם נקטו צעדים החלטיים כדי להגשים את מטרתם.‏ הם יצרו קשר עם אחות ששירתה באזור בגאנה שיש בו צורך רב במבשרים ושאלו אותה שאלות רבות.‏ בנוסף,‏ הם כתבו לסניף בקנדה ולסניף בגאנה.‏ אדריה מספרת:‏ ”לאחר מכן חיפשנו דרכים לפשט עוד יותר את חיינו”.‏ בזכות כך התאפשר להם לעבור לגאנה בשנת 2004.‏

באילו קשיים נתקלת לאחר המעבר,‏ וכיצד התגברת עליהם?‏ הקושי הראשון שעמו התמודדה איימי היה הגעגועים הביתה.‏ ”הכול היה שונה לחלוטין ממה שהייתי רגילה”.‏ מה עזר לה?‏ ”בני משפחתי אמרו לי עד כמה הם מעריכים את השירות שלי,‏ וזה עזר לי  לזכור למה החלטתי לעבור.‏ כעבור זמן מה התחלתי לשמור על קשר עם המשפחה שלי באמצעות שיחות וידיאו.‏ מכיוון שיכולנו לראות זה את זה,‏ הרגשתי שהמשפחה שלי לא כל כך רחוקה”.‏ איימי גם התיידדה עם אחות מקומית שעזרה לה להכיר את המנהגים המקובלים.‏ ”תמיד יכולתי לפנות אליה כשלא הבנתי למה אנשים מתנהגים בצורה מסוימת.‏ בזכותה למדתי איך להתנהג וממה להימנע,‏ וזה עזר לי לשמור על השמחה בשירות”.‏

ג׳ורג׳ ואדריה מספרים שכאשר הם הגיעו לגאנה,‏ הם הרגישו בהתחלה כאילו הם חזרו אחורה בזמן.‏ ”במקום לכבס במכונת כביסה,‏ כיבסנו את בגדינו בגיגית.‏ היה נדמה לנו שהכנת ארוחה לוקחת לנו פי עשרה יותר זמן מהרגיל”,‏ אומרת אדריה.‏ ”אבל עם הזמן המצבים הקשים הפכו בעינינו לחוויות חדשות”.‏ ברוק מספרת:‏ ”למרות הקשיים שיש לנו כחלוצים,‏ החיים שלנו מלאי סיפוק.‏ כל החוויות הבונות שהיו לנו הן כמו זר יפהפה של זיכרונות יקרים”.‏

מדוע אתה ממליץ לאחרים לבחור בסוג זה של שירות למען המלכות?‏ ‏”זה ממש משמח לבשר בשטח שבו אתה פוגש אנשים שמשתוקקים ללמוד את האמת ואפילו רוצים לקבל שיעורי מקרא כל יום”,‏ מספרת סטפני.‏ ”המעבר למקום שיש בו צורך גדול יותר במבשרים היה אחת ההחלטות הטובות ביותר שאי פעם קיבלתי!‏” בשנת 2014 נישאה סטפני לאֵרון,‏ וכיום הם משרתים ביחד בסניף בגאנה.‏

‏”זו חוויה ממש מעודדת”,‏ אומרת כריסטין,‏ חלוצה מגרמניה בשנות ה־30 המוקדמות לחייה.‏ לפני שעברה כריסטין לגאנה,‏ היא שירתה גם בבוליביה.‏ היא מוסיפה:‏ ”מכיוון שאני רחוקה מהמשפחה,‏ אני תמיד פונה ליהוה לעזרה.‏ הוא הפך לממשי מאוד בעיניי.‏ אני גם חווה את האחדות הנפלאה שיש בין משרתי יהוה.‏ השירות הזה מעשיר את חיי”.‏ כריסטין נישאה לאחרונה לגדעון,‏ והם ממשיכים לשרת ביחד בגאנה.‏

פיליפ ואיידה מספרים כיצד הם עזרו לתלמידי המקרא שלהם להתקדם.‏ ”לפעמים היו לנו 15 תלמידי מקרא או יותר,‏ אבל בהמשך הקפדנו שלא יהיו לנו יותר מ־10 כדי שנוכל ללמד את התלמידים שלנו בצורה יסודית יותר”.‏ כיצד הדבר הועיל לתלמידים?‏ פיליפ מספר:‏ ”לימדתי בחור אחד ששמו מייקל.‏ הוא יכול היה ללמוד כל יום והתכונן היטב.‏ בזכות כך סיימנו את הספר המקרא מלמד בחודש אחד בלבד.‏ לאחר מכן הפך מייקל למבשר לא־טבול.‏ בפעם הראשונה שהוא הלך לבשר,‏ הוא שאל אותי:‏ ’‏תוכל לעזור לי עם תלמידי המקרא שלי?‏’‏ הסתכלתי עליו במבט מופתע.‏ מייקל הסביר שיש לו שלושה תלמידי מקרא והוא צריך עזרה בניהול השיעורים”.‏ האין זה מדהים שהצורך במורים כה גדול שאפילו תלמידי המקרא מנהלים שיעורי מקרא בעצמם?‏

גם איימי הבחינה מהר מאוד בצורך הרב שיש במדינה.‏ היא מספרת:‏ ”זמן קצר לאחר שהגעתי לגאנה הלכנו לכפר קטן כדי לחפש חירשים.‏ ושם לא מצאנו חירש אחד,‏ אלא שמונה!‏” לימים נישאה איימי לאריק,‏ וכעת הם משרתים יחד כחלוצים מיוחדים בקהילת שפת סימנים.‏ ישנם למעלה מ־300 מבשרים ומעוניינים חירשים במדינה.‏ השירות בגאנה עזר לג׳ורג׳ ואדריה להתנסות אישית באורח חיים של שליחים.‏ לכן הם כל כך שמחו כשקיבלו הזמנה ללמוד בכיתה ה־126 של בית־ספר גלעד!‏ כיום הם משרתים כשליחים במוזמביק.‏

עד כמה מחמם את הלב לראות כל כך הרבה מבשרים ממדינות שונות עמלים בקציר לצד האחים והאחיות המקומיים (‏יוח׳ ד׳:‏35‏)‏.‏ מדי שבוע נטבלים בגאנה 120 איש בממוצע.‏ בדומה ל־17 האחים שעברו לגאנה,‏ אלפי מבשרים ברחבי העולם מגלים רוח התנדבותית מתוך אהבה ליהוה.‏ הם משרתים באזורים שיש בהם צורך רב יותר במבשרי מלכות.‏ אין ספק שמתנדבים אלה משמחים עד מאוד את לבו של יהוה (‏תהל׳ ק״י:‏3;‏ מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏