אם איבדת את אחד מיקיריך,‏ ייתכן שגם אתה הרגשת מגוון רחב של רגשות,‏ החל בעצב וכלה בבדידות וחוסר אונים.‏ אולי גם חשת כעס,‏ אשמה ופחד.‏ יכול להיות שאף תהית אם יש בכלל עוד טעם לחיים.‏

היה בטוח שיגון אינו מעיד על חולשה.‏ הוא מראה עד כמה יקירך היה חשוב לך.‏ אך האם ניתן להקל במעט את היגון?‏

אולי נדמה לך שכאבך לעולם לא יחלוף,‏ אך ההצעות הבאות יכולות לנחם אותך:‏

אפשר לעצמך להיות שרוי באבל

לא כולם מתאבלים באותו האופן או במשך אותה תקופת זמן.‏ עם זאת,‏ הבכי עשוי לעזור לך לפרוק את רגשותיך השבריריים.‏ ונסה,‏ שצוטטה קודם לכן,‏ אומרת:‏ ”‏פשוט בכיתי;‏ הייתי חייבת לשחרר את הכאב”‏.‏ סופיה,‏ שאחותה מתה בפתאומיות,‏ מספרת:‏ ”‏כואב לי מאוד להתעמת עם המחשבות והרגשות שלי;‏ זה כמו לפתוח ולחטא פצע מזוהם.‏ הכאב כמעט בלתי נסבל,‏ אבל זה עוזר לפצע להחלים”‏.‏

 שוחח על מחשבותיך ורגשותיך

לעיתים תרצה להיות לבד,‏ וניתן להבין זאת.‏ אך יגון הוא מעמסה כבדה שקשה לשאת אותה בכוחות עצמך.‏ ג׳ארד בן ה־17,‏ שאיבד את אביו,‏ נזכר:‏ ”‏דיברתי עם אחרים על הרגשות שלי.‏ אני בספק אם דיברתי בהיגיון,‏ אבל הרגשתי טוב מכך שלפחות יכולתי להתבטא”‏.‏ ג׳ניס,‏ שצוטטה במאמר הראשון,‏ מציינת יתרון נוסף:‏ ”‏זה מאוד ניחם אותי לשוחח עם אחרים.‏ הרגשתי שמבינים אותי,‏ ושאני לא לגמרי לבד”‏.‏

הנח לאחרים לעזור לך

רופא אחד אומר:‏ ”‏אנשים אבלים שמאפשרים לחברים ולקרובי משפחה לעזור להם בשלב הראשוני [‏של ההלם]‏ מוצאים שהדבר מקל עליהם במידה מסוימת במהלך שלבי היגון השונים”‏.‏ אמור לחבריך כיצד הם יכולים לעזור;‏ קרוב לוודאי שהם רוצים לעזור,‏ אך אינם יודעים כיצד לעשות כן (‏משלי י״ז:‏17‏)‏.‏

התקרב לאלוהים

טינה אומרת:‏ ”‏כשבעלי נפטר לפתע ממחלת הסרטן,‏ לא יכולתי עוד לספר לו את שעל ליבי,‏ לכן הייתי מספרת את הכול לאלוהים!‏ בתחילתו של כל יום ביקשתי ממנו שיעזור לי להצליח לעבור את אותו היום.‏ אלוהים עזר לי בדרכים רבות מספור”‏.‏ טארשַה,‏ שהייתה בת 22 כאשר אימהּ נפטרה,‏ אומרת:‏ ”‏קריאת המקרא הייתה מקור הנחמה היומי שלי.‏ היא סיפקה לי משהו מעודד לחשוב עליו”‏.‏

דמיין את תחיית המתים

טינה מוסיפה:‏ ”‏בהתחלה,‏ תקוות התחייה לא ניחמה אותי,‏ כי באותו הרגע הזדקקתי לבעלי ובניי הזדקקו לאביהם.‏ אבל עכשיו,‏ אחרי ארבע שנים,‏ אני נאחזת בתקווה הזו.‏ היא כחבל הצלה בשבילי.‏ אני מדמיינת שאני שוב רואה אותו,‏ וזה ממלא אותי בשלווה ובשמחה!‏”‏.‏

קרוב לוודאי שלא תחוש הקלה מיידית מיגונך.‏ למרות זאת,‏ סיפורה של ונסה יכול לעודד אותך.‏ היא אומרת:‏ ”‏אתה חושב שלעולם לא תתגבר על זה,‏ אבל אתה עוד תראה ימים טובים יותר”‏.‏

זכור שגם אם החלל הריק שבליבך אולי לא ייעלם,‏ עדיין יש טעם לחיים.‏ עם עזרתו האוהבת של אלוהים תוכל ליהנות מקשרי ידידות לבביים ומחיים מלאי משמעות.‏ בקרוב אלוהים אכן יקים את המתים לתחייה.‏ הוא חפץ לראותך מחבק את יקירך בשנית.‏ ואז,‏ הכאב שבליבך יירפא לעולמי עולמים!‏