רעידת אדמה... הוריקן... מתקפת טרור... ירי בבית־ספר. למרבה הצער, כותרות מעין אלו הפכו לעניין שבשגרה. כמובן, יש הבדל גדול בין לקרוא דיווח על אסון לבין לחוות אסון על בשרך. מה תוכל לעשות לפני האסון, במהלכו ואחריו כדי להגדיל את סיכוייך להינצל?‏

איש אינו חסין מפני אסונות. היערכות היא המפתח להישרדות. אך כיצד יש להיערך?‏

• היערך נפשית. הכר בעובדה שאסונות הם כורח המציאות ושהם עלולים לפקוד אותך ואת יקיריך. אחרי שמתרחש אסון, כבר מאוחר מדי להיערך אליו.‏

• למד על סוגי האסונות העלולים לקרות באזורך. ברר היכן ישנם מקלטים בסביבתך. בדוק עד כמה מבנה ביתך והמיקום שלו בטוחים. היפטר מכל מפגע העלול לגרום לשריפה. התקן גלאי עשן והחלף את הסוללות אחת לשנה או לעיתים קרובות יותר.‏

• הכן ציוד חירום. אסון עלול להוביל לקריסת מערכות החשמל, המים, הטלפון והתחבורה. אם יש בבעלותך רכב, נסה להקפיד שלפחות חצי ממכל הדלק שלך יהיה מלא, ודאג שבביתך תמיד יהיו מזון, מים ותיק חירום (ראה התיבה ”‏ האם אתה מוכן?‏‏”).‏

• הכן רשימת טלפונים של חברים באזורך ובאזורים מרוחקים יותר.‏

• הכן ותרגל תוכנית מילוט. הכר את היציאות הקרובות ביותר לביתך בבניין מגוריך, וכן את תוכנית החירום של בית־הספר של ילדיך. קבע מקומות מפגש עבור משפחתך – למשל בית־הספר או הספרייה. בחר במקום אחד קרוב ובאחר מחוץ לשכונת מגוריך. הרשויות ממליצות לתרגל כמשפחה את ההליכה למקומות הללו.‏

• תכנן כיצד לעזור לאחרים, לרבות קשישים וחולים.‏

‏”כשהאש פרצה רוב האנשים לא נתפסו לבהלה אלא התמהמהו”, מספר ג’ושוע שצוטט בתחילת המאמר. ”היו שכיבו את המחשב או מילאו בקבוק מים. אחד האנשים אמר: ’אולי עדיף שנחכה’”. למרות ההססנות של האחרים, צעק ג’ושוע: ”אנחנו חייבים לצאת מכאן עכשיו!” עמיתיו מייד התעוררו מהשאננות שאפפה אותם וירדו אחריו במדרגות. לאורך כל הדרך האיץ בהם ג’ושוע:  ‏”אם מישהו ייפול, הרימו אותו והמשיכו להתקדם. כולנו נצא מזה!”‏

• בעת שריפה. הישאר קרוב לרצפה והתקדם במהירות לעבר היציאה הקרובה ביותר. העשן מקשה על הראייה, ורוב מקרי המוות משריפה נגרמים כתוצאה משאיפת עשן. השאר מאחור חפצים אישיים. ההבדל בין חיים למוות הוא לפעמים עניין של שניות.‏

• בעת רעידת אדמה. תפוס מחסה תחת רהיט כבד או ליד קיר פנימי. לרוב צפויות רעידות משנה, לכן צא החוצה והתרחק ממבנים בהקדם האפשרי. ייתכן שיידרשו לאנשי החילוץ כמה שעות כדי להגיע למקום. על כן נסה להציל אחרים כפי יכולתך.‏

• בעת צונאמי. אם המים נסוגים לפתע מקו החוף, הימלט כמה שיותר מהר לאזור גבוה. לאחר הגל הראשון צפויים גלים נוספים גדולים יותר.‏

• בעת טורנדו או הוריקן. היכנס ללא דיחוי למקלט להתגוננות מפני סופות.‏

• בעת שיטפון. אל תיכנס למבנים מוצפים ואל תחצה את המים ברגל או ברכב. מי שיטפונות מכילים לעיתים קרובות מי ביוב ויש בהם סכנות סמויות, כמו חלקי הריסות, בורות פתוחים וקווי חשמל שקרסו.‏

• הידעת? מים זורמים בגובה כחצי מטר מסוגלים לסחוף רכב. מרבית מקרי המוות בשיטפונות מתרחשים כאשר אנשים מנסים לנסוע דרך מים זורמים.‏

• אם הרשויות מורות על פינוי, התפנה מייד! הודע לחבריך על מיקומך, אחרת הם עלולים לסכן את חייהם בניסיון למצוא אותך.‏

• הידעת? שליחת הודעות טקסט לרוב מהימנה יותר משיחות טלפון.‏

• אם הרשויות מורות לתושבים להישאר בבתיהם או במקלטים, אל תצא החוצה. במקרה של תאונה או מתקפה כימית, ביולוגית או גרעינית, הישאר בתוך מבנה סגור, כבה את האוורור ואטום את כל הדלתות והחלונות. בשעת אסון גרעיני, היכנס לאזור הפנימי הנמוך ביותר בבניין שלך כדי לצמצם את החשיפה לקרינה. האזן לחדשות המקומיות בטלוויזיה או ברדיו והישאר בתוך המבנה עד שהרשויות יודיעו שהסכנה חלפה.‏

כדי להישמר מפני מחלות וסכנות עקוב אחר ההמלצות הבאות:‏

• התארח אצל חברים במידת האפשר, במקום לשהות במחנה ארעי.‏

• שמור על ניקיון מרחב המגורים שלך.‏

• היעזר בציוד מגן אישי כאשר אתה מפנה הריסות. אם אפשר, השתמש בכפפות, נעליים חזקות, קסדת מגן ומסיכת אבק. היזהר מחוטי חשמל ומגחלים נסתרות.‏

• שמור על השגרה היומית שלך עד כמה שניתן. חשוב שילדיך יראו שאתה רגוע וחיובי. ערוך שיעורים עם ילדיך כמו בבית־הספר, שחק אתם והקפד על השגרה הרוחנית של המשפחה. אל תקדיש זמן רב מדי לסיקורים חדשותיים של האסון, ואל תפרוק את הדאגות או התסכולים שלך על בני משפחתך. הסכם לקבל עזרה, והושט עזרה לאחרים.‏

• הכר בעובדה שאסונות כרוכים באובדן חומרי. ממשלות וארגוני סיוע מתמקדים בהצלת חיי אדם, ולא בהשבת כל הרכוש שאבד. כדי לשרוד אנו זקוקים למים נקיים, מזון, בגדים והגנה מפני פגעי מזג האוויר (‏טימותיאוס א’. ו’:7, 8‏).‏

• הכר בפגיעות נפשיות וטפל בהן. פגיעות כאלה לרוב צפות אל פני השטח לאחר שההלם הראשוני חולף. התסמינים כוללים חרדה, דיכאון, ותנודות במצב הרוח, וכמו כן קושי להתרכז, לעבוד ולישון. שוחח על כך עם חברים אוהבים.‏

ג’ושוע אומנם ניצל מהשריפה, אבל רבים מעמיתיו לעבודה קיפחו את חייהם. הוא קיבל עזרה מזקני־קהילה מקרב עדי־יהוה וממומחים לבריאות הנפש. ”הם הרגיעו אותי והסבירו שהאבל הוא חלק טבעי מתהליך ההחלמה ושהרגשות הללו יחלפו”, אומר ג’ושוע. ”אחרי שישה חודשים פחתו הסיוטים. תסמינים אחרים נמשכו זמן רב יותר”.‏

חוש הצדק שלנו זועק לנוכח אסון. כתוצאה מכך, יש שבטעות תולים את האשמה באלוהים. רבים, בדומה לג’ושוע, מתמודדים עם תסמונת ”אשמת השורד”. ”אני עדיין תוהה אם יכולתי להציל עוד אנשים”, הוא אומר. ”אבל אמונתי מנחמת אותי כי אני יודע שבקרוב אלוהים יביא צדק מוחלט לעולם ויתקן את כל העוולות. בינתיים אני מוקיר כל יום בחיים ועושה כל שביכולתי לשמור עליהם” (‏ההתגלות כ”א:4, 5‏).‏ *