אתה יושב ומדבר עם חבר ופתאום מקבל הודעה. מה עליך לעשות?‏

1. א:‏ לקרוא את ההודעה ובאותו הזמן להמשיך לדבר עם החבר.‏

2. ב:‏ לומר לחברך ”סליחה רגע” ולקרוא את ההודעה.‏

3. ג:‏ להתעלם מההודעה ולהמשיך לדבר עם חברך.‏

האם זה משנה באיזו אפשרות תבחר? התשובה היא כן!‏

להתכתב עם חבר אחד ובו־זמנית לדבר עם חבר אחר זה כמו לשחק במשחק הספורט האהוב עליך מבלי לציית לכללים. ’אבל הם חברים שלי’, אולי תאמר. למעשה, דווקא מהסיבה הזו עליך להתנהג בנימוס. זה לא אומר שעליך להיות רשמי או להקפיד בצורה מוגזמת על כללי הנימוס. אולם המציאות היא שאם לא תנהג בנימוס עם חבריך, במוקדם או במאוחר הם כבר לא יהיו החברים שלך.‏

מדוע? מכיוון שאנשים אינם אוהבים שנוהגים בהם בגסות. בחורה ששמה בת’‏ * אומרת: ”זה מעצבן לדבר עם חברה שכל הזמן מסתכלת בטלפון שלה כאילו היא מחכה שיקרה משהו מעניין יותר!” כמה זמן לדעתך תמשיך בת’ להיות חברה של אותה בחורה?‏

חשוב על הנימוסים שלך בכל הנוגע לשימוש במכשיר הנייד וחזור לתרחיש שתחת הכותרת ”הקושי”. איזו אפשרות נראית לך הכי נכונה? אתה ודאי מבין שאפשרות א’ נחשבת להתנהגות לא־מנומסת. אך מה לגבי אפשרויות ב’ וג’? האם לדעתך זה לא־מנומס לקטוע את השיחה כדי לקרוא את ההודעה, או האם זה לא־מנומס להתעלם מההודעה ולהמשיך בשיחה?‏

כפי שאתה רואה, לא תמיד קל לקבוע מהי התנהגות מנומסת. אך המקרא יכול לעזור לך. נאמר בו: ”מה שאתם רוצים שבני אדם יעשו לכם, כך עשו להם אתם” (‏לוקס ו’:31‏). כיצד תוכל ליישם עצה זו בכל הנוגע להודעות טקסט?‏

שלח הודעות רק בזמנים מתאימים. ‏”לפעמים אני מקבל הודעה מאוחר מאוד בלילה”, אומר בחור ששמו ריצ’ארד. ”זה אפילו לא בקשר למשהו חשוב, וזה מפריע לי לישון!” שאל את עצמך: ’האם אני שולח לאנשים הודעות בזמן שהם אולי נחים?’ (‏עיקרון מקראי: קהלת ג’:1‏).‏

שים לב לנימה שלך. אנו מתקשרים באמצעות מילים, טון דיבור, הבעות פנים ושפת גוף. למרבה הצער, לא ניתן להשתמש ברוב האמצעים הללו בהודעת טקסט. כיצד תוכל לפצות על כך? ”נהג על־פי כללי הנימוס המקובלים”, מציעה צעירה ששמה ג’זמין. ”שאל ’מה שלומך?’ והשתמש במילים כמו ’בבקשה’ ו’תודה’” (‏עיקרון מקראי: קולוסים ד’:6‏).‏

הפעל שיקול דעת. נחזור שוב לתרחיש המתואר בתחילת המאמר. אם אתה מצפה להודעה חשובה, אולי תהיה חייב להתנצל ולקטוע את השיחה כדי לקרוא את ההודעה. אך ברוב המקרים ההודעה יכולה לחכות. ”הטלפון שלך יהיה שם כשחברך יסיים לדבר”, אומרת איימי בת ה־17, ”אבל חברך אולי לא יישאר אתך עד שתסיים להתכתב עם מישהו אחר”. עליך להפעיל שיקול דעת גם כשאתה נמצא במפגש חברתי. ”אל תשלח כל הזמן הודעות”, אומרת ג’יין בת ה־18. ”זה משדר לאחרים את המסר: ’אני לא רוצה להיות בחברתכם; אני מעדיף להיות במקום אחר’”.‏

חשוב לפני שאתה לוחץ ”שלח”. האם ההודעה שלך עלולה להתפרש בצורה לא־נכונה? האם כדאי להוסיף סמיילי כדי להעביר את הרגש הנכון? ”אם אתה אומר משהו בצחוק, הוסף להודעה פרצוף מחייך”, אומרת אמבר בת ה־21. ”כשאנשים מפרשים הערה קלילה בצורה רצינית, הם עלולים להיפגע, והדבר אפילו יכול להוביל למריבות” (‏עיקרון מקראי: משלי י”ב:18‏).‏

אין ספק שיש חשיבות רבה לנימוסים שלך.‏

חומר למחשבה: נימוסים מבוססים על אהבה. כיצד תכונה זו צריכה לבוא לידי ביטוי? המקרא מציין: ”האהבה סבלנית וטובת לב. האהבה לא תקנא, לא תתרברב ולא תתייהר; היא לא תנהג בגסות, לא תחפש את טובת עצמה, לא תתרגז” (‏קורינתים א’. י”ג:4, 5‏). איזה היבט של האהבה אתה צריך לשפר?‏