ירמיהו 32:1-44
לב הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְנֶאצַּר.*+
2 בְּאוֹתָהּ עֵת צָרוּ חֵילוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם, וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה*+ בְּבֵית* מֶלֶךְ יְהוּדָה.
3 כִּי צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָצַר אוֹתוֹ+ וְאָמַר לוֹ, ”מַדּוּעַ אַתָּה מְנַבֵּא כָּךְ? אַתָּה אוֹמֵר, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הִנְנִי נוֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל, וְהוּא יִלְכֹּד אוֹתָהּ,+
4 וְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים, כִּי לָבֶטַח יִנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל, וְהוּא יְדַבֵּר אִתּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים וְעֵינָיו יִרְאוּ אֶת עֵינָיו”’.+
5 ’הוּא יִקַּח אֶת צִדְקִיָּהוּ אֶל בָּבֶל, וְשָׁם יִשָּׁאֵר עַד אֲשֶׁר אַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֵלָיו’, מַכְרִיז יְהֹוָה. ’גַּם אִם תּוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם בַּכַּשְׂדִּים, לֹא תַּצְלִיחוּ’”.+
6 וְיִרְמְיָהוּ אָמַר: ”דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ,
7 ’הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דּוֹדְךָ* יָבוֹא אֵלֶיךָ וְיֹאמַר: ”קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת,+ כִּי לְךָ הַזְּכוּת הָרִאשׁוֹנָה לִגְאֹל אוֹתוֹ”’”.+
8 וַחֲנַמְאֵל בֶּן דּוֹדִי בָּא אֵלַי, כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה, אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה,* וְאָמַר אֵלַי: ”קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין, כִּי לְךָ הַזְּכוּת לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְלִגְאֹל אוֹתוֹ. קְנֵה אוֹתוֹ לְךָ”. אָז יָדַעְתִּי כִּי הָיָה זֶה לְפִי דְּבַר יְהֹוָה.
9 לָכֵן קָנִיתִי אֶת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דּוֹדִי. שָׁקַלְתִּי לוֹ אֶת הַכֶּסֶף,+ שִׁבְעָה שְׁקָלִים* וְעֶשֶׂר יְחִידוֹת כֶּסֶף.
10 וְאָז כָּתַבְתִּי זֹאת בִּשְׁטָר,+ שַׂמְתִּי אֶת הַחוֹתָם, זִמַּנְתִּי עֵדִים+ וְשָׁקַלְתִּי אֶת הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנַיִם.
11 לָקַחְתִּי אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן, אֶת הֶחָתוּם בַּחוֹתָם לְפִי הַמִּצְוָה וּדְרִישׁוֹת הַחֹק, וְכֵן גַּם אֶת זֶה שֶׁלֹּא נֶחְתַּם בַּחוֹתָם,
12 וְנָתַתִּי אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן לְבָרוּךְ+ בֶּן נֵרִיָּה+ בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל בֶּן דּוֹדִי, לְעֵינֵי הָעֵדִים אֲשֶׁר כָּתְבוּ בִּשְׁטַר הַקִּנְיָן וּלְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.*+
13 וְאָז צִוִּיתִי עַל בָּרוּךְ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בְּאָמְרִי:
14 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’קַח אֶת הַשְּׁטָרוֹת הָאֵלֶּה, אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן, אֶת הֶחָתוּם וְאֶת זֶה אֲשֶׁר לֹא נֶחְתַּם בַּחוֹתָם, וְהַכְנֵס אוֹתָם לִכְלִי חֶרֶס, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְרוּ לְמֶשֶׁךְ זְמַן רַב’.
15 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’עוֹד יִקָּנוּ בָּתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת’”.+
16 וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֶל יְהֹוָה אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן לְבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, וְאָמַרְתִּי:
17 ”אֲבוֹי, אֲדֹנָי יְהֹוָה! הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכוֹחֲךָ הַגָּדוֹל+ וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה. לֹא יִפָּלֵא* מִמְּךָ דָּבָר,
18 הָעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם אֲלָפִים, אַךְ מְשַׁלֵּם עַל עֲווֹן הָאָבוֹת לִבְנֵיהֶם* אַחֲרֵיהֶם,+ הָאֵל הָאֲמִתִּי, הַגָּדוֹל וְהַגִּבּוֹר, יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
19 אַתָּה גְּדוֹל הָעֵצָה* וְאַדִּיר בְּמַעֲשֶׂיךָ,+ אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי הָאָדָם,+ לָתֵת לְכָל אִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲשָׂיו.+
20 עָשִׂיתָ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, הַיְּדוּעִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכָךְ עָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל וּבְקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם,+ כַּיּוֹם הַזֶּה.
21 וְהוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאוֹתוֹת, בְּמוֹפְתִים, בְּיָד חֲזָקָה, בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמַעֲשִׂים מְעוֹרְרֵי אֵימָה.+
22 ”וּבְבוֹא הָעֵת נָתַתָּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָתֵת לַאֲבוֹתֵיהֶם,+ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ.+
23 וְהֵם נִכְנְסוּ וְיָרְשׁוּ אוֹתָהּ, אַךְ לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלְךָ, וּבְתוֹרָתְךָ לֹא הָלְכוּ. אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתָ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לֹא עָשׂוּ, וְלָכֵן הֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה.+
24 הִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים עִם סוֹלְלוֹת מָצוֹר לִלְכֹּד אֶת הָעִיר,+ וּבִגְלַל הַחֶרֶב,+ הָרָעָב וְהַמַּגֵּפָה,*+ הָעִיר לָבֶטַח תִּפֹּל לִידֵי הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים נֶגְדָּהּ; כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ קָרָה, כְּפִי שֶׁהִנְּךָ רוֹאֶה.
25 אַךְ אַתָּה אָמַרְתָּ לִי, אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’קְנֵה לְךָ אֶת הַשָּׂדֶה בְּכֶסֶף וְזַמֵּן עֵדִים’, אַף כִּי הָעִיר לָבֶטַח תִּנָּתֵן בְּיַד הַכַּשְׂדִּים”.
26 וְאָז הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ בְּאָמְרוֹ:
27 ”הִנֵּה אֲנִי, יְהֹוָה, אֱלֹהֵי כָּל בְּנֵי הָאָדָם.* הֲיִפָּלֵא* מִמֶּנִּי דָּבָר?
28 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’הִנְנִי נוֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל, וְהוּא יִלְכֹּד אוֹתָהּ.+
29 וְהַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים נֶגֶד הָעִיר הַזֹּאת יִכָּנְסוּ וְיַצִּיתוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ, וְיִשְׂרְפוּ אוֹתָהּ+ יַחַד עִם הַבָּתִּים אֲשֶׁר עַל גַּגּוֹתֵיהֶם הִקְטִירוּ הָאֲנָשִׁים לַבַּעַל וְנָסְכוּ נְסָכִים לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים כְּדֵי לְהַכְעִיס אוֹתִי’.+
30 ”’כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה עָשׂוּ רַק אֶת הָרַע בְּעֵינַי, מִנְּעוּרֵיהֶם;+ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסִיפִים לְהַכְעִיס אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
31 ’כִּי הָעִיר הַזֹּאת, מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, הָיְתָה לִי אַךְ וְרַק סִבָּה לְכַעַס וּלְחֵמָה,+ וְעַל כֵּן יֵשׁ לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנַי,+
32 בְּשֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה לְהַכְעִיסֵנִי — הֵם, מַלְכֵיהֶם,+ שָׂרֵיהֶם,+ כֹּהֲנֵיהֶם, נְבִיאֵיהֶם+ וְאַנְשֵׁי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.
33 הֵם הִמְשִׁיכוּ לְהַפְנוֹת אֵלַי עֹרֶף, וְלֹא פָּנִים;+ אַף כִּי נִסִּיתִי לְלַמְּדָם שׁוּב וָשׁוּב,* אִישׁ מֵהֶם לֹא הִקְשִׁיב כְּדֵי לְקַבֵּל מוּסָר.+
34 וְהֵם שָׂמוּ אֶת אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִים בַּבַּיִת הַנּוֹשֵׂא אֶת שְׁמִי, כְּדֵי לְטַמְּאוֹ.+
35 וְהֵם בָּנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל בְּגֵיא בֶּן הִנֹּם*+ כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ,+ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם+ וְלֹא עָלָה עַל לִבִּי* לַעֲשׂוֹת דָּבָר מְתֹעָב כָּזֶה, וְגָרְמוּ לִיהוּדָה לַחְטֹא’.
36 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁתִּנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה,
37 ’הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן הֵפַצְתִּי אוֹתָם בְּכַעֲסִי וּבַחֲמָתִי וּבְזַעַם גָּדוֹל,+ וַאֲשִׁיבֵם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאֶתֵּן לָהֶם לִשְׁכֹּן לָבֶטַח.+
38 וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעַם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֶאֱלֹהִים.+
39 וְאֶתֵּן לָהֶם לֵב אֶחָד+ וְדֶרֶךְ אַחַת לְמַעַן יִירְאוּ מִפָּנַי תָּמִיד, לְטוֹבָתָם וּלְטוֹבַת יַלְדֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.+
40 וְאֶכְרֹת אִתָּם בְּרִית עוֹלָם,+ שֶׁלֹּא אֶחְדַּל לְהֵיטִיב עִמָּם;+ אֶת יִרְאָתִי אָשִׂים בִּלְבָבָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָסוּרוּ מִמֶּנִּי.+
41 אָשִׂישׂ עֲלֵיהֶם לְהֵיטִיב עִמָּם,+ וְאֶטַּע אוֹתָם הֵיטֵב בָּאָרֶץ הַזֹּאת,+ בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי’”.*
42 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’כְּפִי שֶׁהֵבֵאתִי עַל הָעָם הָזָה אֶת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, כָּךְ אָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אֲנִי מַבְטִיחַ לָהֶם.+
43 וְשׁוּב יִקָּנוּ שָׂדוֹת בָּאָרֶץ הַזֹּאת,+ אַף כִּי אַתֶּם אוֹמְרִים: ”זוֹ שְׁמָמָה לְלֹא אָדָם וּבְהֵמָה, וְהִיא נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים”’.
44 ”’שָׂדוֹת יִקָּנוּ בְּכֶסֶף, שִׁטְרֵי קִנְיָן יִכָּתְבוּ וְיֵחָתְמוּ בְּחוֹתָם, וְעֵדִים יְזֻמְּנוּ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין,+ בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, בְּעָרֵי יְהוּדָה,+ בְּעָרֵי הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי, בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה+ וּבְעָרֵי הַדָּרוֹם, כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּיֵיהֶם’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ או ”המשמר”.
^ או ”ארמון”.
^ כלומר, דודו מצד האב.
^ או ”המשמר”.
^ או ”המשמר”.
^ או ”לא ייבצר”.
^ נה״מ, ”אל חיק בניהם”.
^ או ”גדול באשר למטרותיך”.
^ או ”המחלה”.
^ או ”האם ייבצר”.
^ נה״מ, ”כל בשר”.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ נה״מ, ”השכם ולמד”.
^ או ”לא עלה במחשבותיי”.
