משלי 1‏:1‏-33

  • מטרת המשלים ‏(‏1–7‏)‏

  • הסכנות שבחברה רעה ‏(‏8–19‏)‏

  • החוכמה האמיתית קוראת בקול ברחוב ‏(‏20–33‏)‏

א  מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה+ בֶּן דָּוִד,‏+ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏+   לִלְמֹד* חָכְמָה+ וּמוּסָר;‏לְהָבִין אִמְרֵי בִּינָה;‏   לִרְכֹּשׁ אֶת הַמּוּסָר+ הַמַּקְנֶה תּוֹבָנָה,‏צְדָקָה,‏+ שִׁקּוּל דַּעַת*+ וְיֹשֶׁר;‏*   לְהַקְנוֹת פִּקְּחוּת+ לְחַסְרֵי הַנִּסָּיוֹן;‏לָתֵת לְנַעַר* יֶדַע וְכֹשֶׁר חֲשִׁיבָה.‏+   הֶחָכָם מַקְשִׁיב וְרוֹכֵשׁ הַדְרָכָה נוֹסֶפֶת;‏+הַנָּבוֹן קוֹנֶה הַדְרָכָה נְבוֹנָה+   כְּדֵי לְהָבִין מָשָׁל וְאִמְרָה קָשָׁה,‏*אֶת דִּבְרֵי הַחֲכָמִים וְחִידוֹתֵיהֶם.‏+   יִרְאַת יְהֹוָה הִיא רֵאשִׁית הַיֶּדַע.‏+ לְחָכְמָה וּלְמוּסָר רַק אֱוִילִים בָּזִים.‏+   הַקְשֵׁב,‏ בְּנִי,‏ לְמוּסַר אָבִיךָ,‏+וְאַל תִּטֹּשׁ אֶת הַדְרָכַת* אִמְּךָ.‏+   זֵר יָפֶה הֵם לְרֹאשְׁךָ+וְתַכְשִׁיט יָקָר לְצַוָּארְךָ.‏+ 10  בְּנִי,‏ אִם יְנַסּוּ חוֹטְאִים לְפַתּוֹתְךָ,‏ אַל תַּסְכִּים.‏+ 11  אִם יֹאמְרוּ:‏ ”‏בּוֹא אִתָּנוּ.‏ נֶאֱרֹב לִשְׁפֹּךְ דָּם.‏ לְלֹא סִבָּה נִסְתַּתֵּר וּנְחַכֶּה לְקָרְבָּנוֹת חַפִּים מִפֶּשַׁע.‏ 12  כַּשְּׁאוֹל* נִבְלָעֵם חַיִּים,‏שְׁלֵמִים,‏ כְּמוֹ אֵלֶּה הַיּוֹרְדִים אֶל הַבּוֹר.‏ 13  נִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל אוֹצְרוֹתֵיהֶם הַיְּקָרִים;‏נְמַלֵּא בָּתֵּינוּ בְּשָׁלָל.‏ 14  הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ,‏*וְנִתְחַלֵּק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה בַּדְּבָרִים שֶׁנִּגְנֹב”‏.‏* 15  בְּנִי,‏ אַל תֵּלֵךְ אַחֲרֵיהֶם.‏ מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָם,‏+ 16  כִּי רַגְלֵיהֶם רָצוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע;‏מְמַהֲרִים הֵם לִשְׁפֹּךְ דָּם.‏+ 17  אֵין כָּל טַעַם לִפְרֹשׂ רֶשֶׁת לְנֶגֶד עֵינֵי צִפּוֹר.‏ 18  מִשּׁוּם כָּךְ הֵם אוֹרְבִים לִשְׁפֹּךְ דָּם;‏שׁוֹכְבִים בַּסֵּתֶר כְּדֵי לָקַחַת אֶת חַיֵּי* זוּלָתָם.‏ 19  אֵלֶּה דַּרְכֵיהֶם שֶׁל כָּל רוֹדְפֵי הַבֶּצַע,‏אֲשֶׁר יִקַּח* אֶת חַיֵּי* הַמַּשִּׂיגִים אוֹתוֹ.‏+ 20  הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית+ קוֹרֵאת בְּקוֹל בָּרְחוֹב.‏+ בְּכִכְּרוֹת הָעִיר מוֹסִיפָה לָשֵׂאת קוֹלָהּ.‏+ 21  בְּפִנַּת* הָרְחוֹבוֹת הַסּוֹאֲנִים קוֹרֵאת הִיא.‏ בְּפִתְחֵי שַׁעֲרֵי הָעִיר אוֹמֶרֶת:‏+ 22  ‏”‏עַד מָתַי,‏ פְּתָאִים,‏ תֹּאהֲבוּ פְּתַיּוּת?‏* עַד מָתַי,‏ לַעֲגָנִים,‏ תִּמְצְאוּ הֲנָאָה בְּלַעַג?‏ וְעַד מָתַי,‏ כְּסִילִים,‏ תִּשְׂנְאוּ יֶדַע?‏+ 23  הֵעָנוּ לְתוֹכַחְתִּי.‏*+ אָז אֶשְׁפֹּךְ עֲבוּרְכֶם אֶת רוּחִי;‏אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת דְּבָרַי.‏+ 24  מִכֵּיוָן שֶׁקָּרָאתִי וְהוֹסַפְתֶּם לְסָרֵב,‏הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי וְאִישׁ לֹא הִקְשִׁיב,‏+ 25  וְהוֹסַפְתֶּם לְהַזְנִיחַ אֶת כָּל עֲצָתִיוְלִדְחוֹת אֶת תּוֹכַחְתִּי,‏ 26  גַּם אֲנִי אֶצְחַק בְּבוֹא עֲלֵיכֶם אָסוֹן;‏אֶלְעַג בְּבוֹא הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתֶּם מְפַחֲדִים מִפָּנָיו,‏+ 27  בְּבוֹא כִּסְעָרָה הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתֶּם מְפַחֲדִים מִפָּנָיו,‏וַאֲסוֹנְכֶם כְּסוּפָה,‏בְּבוֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וּמְצוּקָה.‏ 28  אָז הֵם יוֹסִיפוּ לִקְרֹא אֵלַי,‏ וְלֹא אֶעֱנֶה;‏יְחַפְּשׂוּ אוֹתִי נוֹאָשׁוֹת,‏ וְלֹא יִמְצָאוּנִי,‏+ 29  כִּי שָׂנְאוּ יֶדַע,‏+וְלֹא בָּחֲרוּ לִירֹא אֶת יְהֹוָה.‏+ 30  הֵם סֵרְבוּ לְקַבֵּל אֶת עֲצָתִי;‏נֵאֲצוּ אֶת* כָּל תּוֹכַחְתִּי.‏ 31  לָכֵן יִסְבְּלוּ מֵהַשְׁלָכוֹת דַּרְכָּם,‏*+וִיפֻטְּמוּ בַּעֲצָתָם* שֶׁלָּהֶם.‏ 32  כִּי מַרְדָנוּת חַסְרֵי הַנִּסָּיוֹן תַּהַרְגֵם,‏וְשַׁאֲנַנּוּת הַכְּסִילִים תַּשְׁמִידֵם.‏ 33  אַךְ הַמַּקְשִׁיב לִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח+וְלֹא יִהְיֶה מֻטְרָד מִפַּחַד מִפְּנֵי אָסוֹן”‏.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏לדעת”‏.‏
או ”‏הדבר הנכון;‏ ההוגן”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏משפט”‏.‏
או ”‏הגינות”‏.‏
או ”‏בחור”‏.‏
או ”‏משל;‏ דוגמה”‏.‏
או ”‏תורת”‏.‏
או ”‏כקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏נחלוק תיק (‏ארנק)‏ משותף”‏.‏
או ”‏הפל גורלך איתנו”‏.‏
או ”‏את נפשות”‏.‏
כלומר הבצע,‏ הרווח שהושג שלא ביושר.‏
או ”‏את נפשם של”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בראש”‏.‏
או ”‏עד מתי,‏ חסרי הניסיון,‏ תאהבו חוסר ניסיון?‏”‏
או ”‏שובו עקב תוכחתי”‏.‏
או ”‏גילו חוסר כבוד כלפי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יאכלו מפרי דרכם”‏.‏
או ”‏במזימותיהם;‏ תוכניותיהם”‏.‏