פרק ה׳
”אשת חיל”
1, 2. (א) איזו עבודה ביצעה רות? (ב) באילו צדדים חיוביים בתורת אלוהים ובקרב עמו הבחינה רות?
רות כרעה ליד ערימת שיבולי השעורים שאספה במהלך היום. הערב החל לרדת על השדות שמסביב לבית לחם, ופועלים רבים כבר פסעו לאטם לכיוון שער העיר הקטנה השוכנת על רכס קרוב. שרירי גופה של רות ודאי כאבו אחרי יום עבודה ארוך, שהרי היא עמלה ללא הרף משעות הבוקר. למרות זאת, היא לא חדלה ממלאכתה; במקל קטן או במחבט תבואה חבטה בשיבולים כדי להפריד מהן את הגרגירים. בסך הכול היה זה יום מוצלח — טוב מכפי שיכלה לקוות.
2 האם חייה של האלמנה הצעירה קיבלו סוף סוף תפנית חיובית? כפי שראינו בפרק הקודם, היא החליטה להישאר עם חמותה נעמי ונשבעה לדבוק בה ולעבוד את יהוה, האל שעבדה נעמי. שתי הנשים השכולות הגיעו יחדיו לבית לחם ממואב, ורות המואבייה נוכחה במהרה שבתורת יהוה ישנם חוקים מעשיים ומכובדים לטובת העניים בישראל, לרבות הנוכרים. כעת ראתה שבקרב עמו של יהוה, אשר היה כפוף לתורה והתחנך לאורה, היו אנשים רוחניים וטובי לב, והדבר הביא מזור ללבה הדואב.
3, 4. (א) כיצד עודד בועז את רות? (ב) כיצד יכולה דוגמתה של רות לעזור לנו במציאות הכלכלית הקשה של ימינו?
3 אחד מן האנשים הללו היה בועז, האיש העשיר והמבוגר אשר בשדותיו ליקטה רות. הוא העניק לה באותו יום תשומת לב אבהית. היא לא יכולה הייתה שלא לחייך בלבה כשנזכרה בדברי השבח הנעימים שאמר לה על כך שדאגה לנעמי ובחרה לחסות תחת כנפיו של אלוהי האמת, יהוה (קרא רות ב׳:11–14).
4 עם זאת, רות ודאי תהתה אילו חיים צפויים לה. כנוכרייה חסרת כול ללא בעל או ילדים, כיצד תוכל לכלכל בשנים הבאות את עצמה ואת נעמי? האם די יהיה להן ללקט בשדות? ומי ידאג לה לכשתזדקן? אין זה מפתיע אם מחשבות כאלו הטרידו את מנוחתה. לנוכח המציאות הכלכלית הקשה של ימינו רבים מתמודדים עם דאגות דומות. כשנבחן כיצד אמונתה של רות סייעה לה להתמודד עם קשיים אלה, ניווכח שיש לנו הרבה מה ללמוד מדוגמתה.
מהי משפחה אמיתית?
5, 6. (א) עד כמה מוצלח היה יום עבודתה הראשון של רות בשדה בועז? (ב) כיצד הגיבה נעמי כשראתה את רות?
5 רות סיימה לחבוט את השיבולים כדי להפריד את הגרגירים, ולאחר שאספה אותם גילתה שברשותה כאיפת שעורים (מידת נפח השווה ל־22 ליטר). ייתכן שמשקל משאה היה כ־14 קילוגרם! היא אולי אספה את הגרגירים אל תוך יריעת בד ונשאה אותה על ראשה בעת שעשתה דרכה אל בית לחם עם רדת החשיכה (רות ב׳:17).
6 נעמי שמחה לראות את כלתה האהובה, ונשימתה אולי נעתקה לרגע לנוכח כמות השעורים הגדולה שנשאה רות. רות גם הביאה לנעמי את מה שנותר מן המזון שסיפק בועז לפועלים, ושתיהן אכלו יחדיו ארוחה פשוטה. נעמי שאלה: ”איפה ליקטת היום, ואנה עשית? יהי מכירך ברוך” (רות ב׳:19). נעמי הייתה ערה למתרחש; היא ראתה במשא הכבד שהביאה רות עדות לכך שמישהו שם לב לאלמנה הצעירה ונהג עמה בטוב לב.
7, 8. (א) מי בעיני נעמי עמד מאחורי טוב לבו של בועז, ומדוע? (ב) באילו דרכים נוספות גילתה רות אהבה נאמנה כלפי חמותה?
7 השתיים שקעו בשיחה, ורות סיפרה לנעמי על טוב לבו של בועז. כולה נרגשת, הגיבה נעמי ואמרה: ”ברוך הוא ליהוה, אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים” (רות ב׳:20). היא ראתה בטוב לבו של בועז ביטוי לטובו של יהוה, אשר מניע את משרתיו להיות נדיבים ומבטיח לגמול לעמו על החסד שהם מגלים * (קרא משלי י״ט:17).
8 נעמי האיצה ברות להיענות להצעתו של בועז, אשר יעץ לה להמשיך ללקט בשדותיו ולהישאר בקרבת נערות ביתו כדי שהקוצרים לא יטרידו אותה. רות שעתה לעצתה. כמו כן, היא המשיכה ’לשבת עם חמותה’, כלומר לגור עמה (רות ב׳:22, 23). במילים אלו אנו שוב רואים את התכונה שאפיינה אותה — אהבה נאמנה. לאור דוגמתה של רות כדאי שנשאל את עצמנו אם אנו מכבדים את קשרי המשפחה שלנו, וכביטוי לכך תומכים בנאמנות ביקירינו ומושיטים להם עזרה כפי הצורך. אהבה נאמנה כזו לעולם אינה חומקת מעיני יהוה.
דוגמתן של רות ונעמי מזכירה לנו להעריך את המשפחה שיש לנו
9. מה אנו יכולים ללמוד על מוסד המשפחה מדוגמתן של רות ונעמי?
9 האם רות ונעמי לא היו משפחה אמיתית? יש הסבורים שכדי שמשפחה תהיה משפחה ”אמיתית” צריך שיהיו בה מי שימלאו את התפקידים השונים — בעל, אישה, בן, בת, סבא, סבתא וכדומה. אולם דוגמתן של רות ונעמי מזכירה לנו שמשרתי יהוה יכולים לפתוח את לבם ולגרום לכך שבמשפחותיהם, גם אם הן קטנות מאוד, ישררו חמימות, טוב לב ואהבה. האם אתה מעריך את המשפחה שיש לך? ישוע הזכיר לתלמידיו שהקהילה המשיחית יכולה לשמש כמשפחה גם למי שאין לו משפחה (מר׳ י׳:29, 30).
רות ונעמי עזרו זו לזו ועודדו האחת את רעותה
”מגואלנו הוא”
10. באיזו דרך רצתה נעמי לעזור לרות?
10 מקציר השעורים באפריל ועד קציר החיטים ביוני המשיכה רות ללקט בשדות בועז. בחלוף השבועות הייתה נעמי ודאי טרודה יותר ויותר במחשבה מה תוכל לעשות למען כלתה האהובה. בהיותה במואב הייתה נעמי משוכנעת שלעולם לא תוכל לעזור לרות למצוא בעל (רות א׳:11–13). והנה כעת החלה לחשוב אחרת. היא פנתה אל רות ואמרה לה: ”בתי, הלוא אבקש לך מנוח?” (רות ג׳:1) נהוג היה באותם ימים שההורים מוצאים בני זוג לילדיהם, והרי רות הייתה כבת לנעמי. היא רצתה למצוא לרות ”מנוח”, כשהכוונה היא לביטחון ולהגנה שבית ובעל יכולים להעניק. אך מה היה בידי נעמי לעשות?
11, 12. (א) לאיזה חוק אוהב בתורת אלוהים התייחסה נעמי כשכינתה את בועז ’גואל’? (ב) כיצד הגיבה רות לעצת חמותה?
11 כשהזכירה רות לראשונה את בועז, אמרה נעמי: ”קרוב לנו האיש. מגואלנו הוא” (רות ב׳:20). מה הייתה משמעות הדבר? בתורה שנתן אלוהים לבני ישראל היו חוקים אוהבים לטובת משפחות אשר מפאת עוני או שכול נקלעו לקשיים. אם אישה התאלמנה בטרם ילדה ילדים היה מצבה עגום במיוחד, שכן לא היה מי שימשיך את שושלת בעלה ושמו אבד בדורות הבאים. אך תורת אלוהים אִפשרה לאחִיו של המת לשאת את האלמנה כדי שתוכל ללדת יורש אשר יקים את שם הבעל המנוח וידאג לנחלת המשפחה * (דב׳ כ״ה:5–7).
12 נעמי הציגה בפני רות תוכנית פעולה. נוכל לדמיין את עיניה של הצעירה נפקחות לרווחה לשמע דברי חמותה. תורתו של עם ישראל עדיין הייתה חדשה לרות, ורבים ממנהגיהם היו די זרים לה. למרות זאת, היא רחשה כבוד עמוק לנעמי והקשיבה קשב רב לכל מילה שיצאה מפיה. מה שיעצה נעמי אולי נשמע לה מוזר או מביך — ואף עלול היה לגרום להשפלתה — אך רות הסכימה לפעול כעצתה. היא הגיבה בענווה ואמרה: ”כל אשר תאמרי אליי אעשה” (רות ג׳:5).
13. מה אנו יכולים ללמוד מרות באשר לקבלת עצות ממבוגרים? (ראה גם איוב י״ב:12.)
13 לעיתים קשה לצעירים לשמוע בעצתם של אנשים מבוגרים ומנוסים מהם. הם נוטים להניח שהמבוגרים אינם באמת מבינים עם אילו קשיים ובעיות הם מתמודדים. ענוותה של רות מזכירה לנו שאם נקשיב לדברי חוכמה מפי מבוגרים האוהבים אותנו ומעוניינים באמת ובתמים בטובתנו המרבית, נזכה לגמול רב. (קרא תהלים ע״א:17, 18.) אך מה הייתה עצתה של נעמי לרות, והאם רות באמת זכתה לגמול על כך שיישמה אותה?
רות בגורן
14. מה היה הגורן, ומה עשו בו?
14 באותו ערב עשתה רות את דרכה אל הגורן — אזור שטוח בעל קרקע דחוסה שאליו לקחו החקלאים את יבולם לדיש ולזרייה. לרוב מוקמו הגרנות בצלעי גבעות או על ראשי הרים, שם נשבו רוחות חזקות בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובשעות הערב המוקדמות. כדי להפריד את הגרגירים מן המוץ והתבן זרו העובדים אל האוויר את תערובת הקש והגרגירים בעזרת קלשונים או אתים. הרוח הרחיקה את המוץ הקל, ואילו הגרגירים הכבדים יותר נפלו חזרה ארצה.
15, 16. (א) תאר את מה שאירע בגורן כשסיים בועז את עבודתו בערב. (ב) כיצד גילה בועז שרות שוכבת למרגלותיו?
15 מבלי שיבחינו בה חיכתה רות בערב עד שיסיימו הפועלים את עבודתם. בועז פיקח על זריית תבואתו, אשר גרגיריה נערמו לערימה גדולה. לאחר שסעד את לבו נשכב בקצה הערימה. ככל הנראה כך נהוג היה לעשות, אולי כדי להגן על הקציר יקר הערך מפני גנבים ושודדים. רות ראתה את בועז נערך למנוחת הלילה. הגיעה העת להוציא לפועל את תוכניתה של נעמי.
16 רות התקרבה בלאט כשלבה פועם בחוזקה. היא הבחינה שבועז שקוע בשנתו. ואז, כפי שהורתה לה נעמי, התקרבה למרגלותיו, הסירה את הכיסוי שעליהן ונשכבה לידן והמתינה. הזמן עבר, וודאי נדמה היה לה כנצח. לבסוף, בערך בחצות, החל בועז לזוע במקומו. כשהוא רועד מצינת הלילה רכן קדימה, ככל הנראה כדי לכסות שוב את רגליו, והרגיש שיש שם מישהו. הכתוב מוסר: ”הנה אישה שוכבת מרגלותיו!” (רות ג׳:8).
17. מאילו שתי עובדות פשוטות מתעלמים מי שטוענים כי היה טעם לפגם בהתנהגותה של רות?
17 ”מי את?” שאל. רות השיבה, אולי בקול רועד: ”אנוכי רות אמתך, ופרשת כנפך על אמתך, כי גואל אתה” (רות ג׳:9). מספר פרשנים מודרניים טוענים שישנן רמיזות מיניות במעשיה ובדבריה של רות, אולם הם מתעלמים משתי עובדות פשוטות. ראשית, רות פעלה בהתאם למנהגי ימיה, אשר רבים מהם אינם נהירים לנו כיום. על כן, תהא זו טעות לבחון את מעשיה דרך העדשות המעוותות של ערכי המוסר הירודים בתקופתנו. שנית, תגובתו של בועז העידה בבירור שהוא ראה בהתנהגותה של רות התנהגות טהורה ומוסרית הראויה לשבח.
רות באה אל בועז ממניעים טהורים ולא־אנוכיים
18. מה אמר בועז כדי לנחם את רות, ולאילו שני חסדים מצדה התייחס?
18 אין ספק שטון קולו העדין והמרגיע של בועז ניחם את רות. הוא אמר: ”ברוכה את ליהוה, בתי. היטבת חסדך האחרון מן הראשון, לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר” (רות ג׳:10). בהתייחסו ל’חסד הראשון’ התכוון לאהבה הנאמנה שגילתה רות כאשר התלוותה אל נעמי בדרכה חזרה לישראל ודאגה לצרכיה. ’החסד האחרון’ היה החסד הנוכחי. בועז ציין שאישה צעירה כמו רות יכולה הייתה בנקל לחפש בעל צעיר בהרבה, אם עשיר ואם עני. אך היא רצתה להיטיב לא רק עם נעמי אלא גם עם בעלה המנוח של נעמי, וזאת כדי להמשיך את שושלתו במולדתו. אין זה קשה לראות מדוע התרשם בועז עמוקות מחוסר האנוכיות של צעירה זו.
19, 20. (א) מדוע לא מיהר בועז לשאת את רות לאישה? (ב) באילו דרכים נהג בועז בטוב לב עם רות וגילה רגישות לשמה הטוב?
19 בועז הוסיף ואמר: ”ועתה, בתי, אל תִּירְאִי. כל אשר תאמרי אעשה לך, כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את” (רות ג׳:11). האפשרות לשאת את רות לאישה מצאה חן בעיניו, וייתכן שלא הופתע לגמרי כשהתבקש להיות לה לגואל. אולם בועז היה איש צדיק ולא העלה בדעתו לפעול אך ורק לפי רצונותיו האישיים. הוא אמר לרות שיש גואל אחר, קרוב יותר למשפחת בעלה המנוח של נעמי, והבטיח לה שתחילה יפנה אליו ויעניק לו את ההזדמנות לשאתה לאישה.
רות נהגה בזולת בטוב לב ובכבוד וכך עשתה לעצמה שם טוב
20 בועז אמר לרות לשכב שוב ולנוח, ולפנות בוקר לחמוק משם מבלי שיבחינו בה. הוא רצה להגן על שמה הטוב, כמו גם על שמו שלו, שכן אנשים עלולים היו להסיק בטעות כי הם עשו מעשה לא־מוסרי. רות שוב נשכבה למרגלותיו, אולי בלב שקט יותר לאחר שנענה בטוב לב לבקשתה. ואז, בעוד חושך, היא קמה, ולאחר שמילא בועז את גלימתה בכמות נדיבה של שעורים, עשתה דרכה חזרה לבית לחם (קרא רות ג׳:13–15).
21. מה תרם לשמה הטוב של רות כ”אשת חיל”, וכיצד נוכל לחקות את דוגמתה?
21 עד כמה ודאי שמחה רות כשהרהרה בדבריו של בועז, אשר אמר לה שהכול יודעים כי ”אשת חיל” היא! להיטותה להכיר את יהוה ולשרתו ללא ספק תרמה רבות לשם הטוב שרכשה לעצמה. היא גם גילתה טוב לב ורגישות כלפי נעמי ועמה כאשר הסתגלה ברצון לאורחות חיים ולמנהגים, שמן הסתם לא היו מוכרים לה. אם נחקה את אמונתה של רות, נעשה מאמץ להתייחס בכבוד רב לאחרים ולאורחותיהם ומנהגיהם. כך נרכוש גם אנו שם טוב.
מָנוח לרות
22, 23. (א) מה עמד אולי מאחורי המתנה שנתן בועז לרות? (ראה הערת שוליים.) (ב) מה יעצה נעמי לרות?
22 ”מי את, בתי?” שאלה נעמי את רות בשובה הביתה. ייתכן שהיא שאלה זאת בשל החשיכה, אך נעמי גם רצתה לדעת אם רות עדיין אלמנה פנויה או אלמנה שעתידה להינשא. רות מיהרה לספר לחמותה את כל מה שקרה בינה לבין בועז והציגה בפניה את מתנת השעורים הנדיבה שביקש ממנה בועז לתת לנעמי * (רות ג׳:16, 17).
23 בחוכמתה יעצה נעמי לרות להישאר באותו היום בבית ולא לצאת ללקט בשדות. היא הרגיעה את רות: ”לא ישקוט האיש כי אם כילה הדבר היום” (רות ג׳:18).
24, 25. (א) כיצד הוכיח את עצמו בועז כאדם ישר ולא־אנוכי? (ב) לאילו ברכות זכתה רות?
24 נעמי צדקה לגבי בועז. הוא הלך לשער העיר, אשר שם נועדו בדרך כלל זקני העיר, והמתין עד אשר יעבור במקום הגואל הקרוב יותר. לעיני עדים הציע בועז לאיש לשמש כגואל ולשאת את רות. אלא שהוא סירב בטענה כי הדבר ישחית את נחלתו. ואז, לפני העדים בשער העיר, הצהיר בועז שהוא ישמש כגואל: הוא יקנה את נחלתו של אלימלך, בעלה המנוח של נעמי, ויישא לאישה את רות, אלמנתו של מחלון בנו של אלימלך. בועז הביע תקווה כי בעשותו כן ’יקים את שם המת על נחלתו’ (רות ד׳:1–10). בועז באמת היה אדם ישר ולא־אנוכי.
25 בועז נשא את רות לאישה. לאחר מכן הכתוב מוסר: ”וייתן יהוה לה היריון ותלד בן”. נשות בית לחם בירכו את נעמי ושיבחו את רות על שהייתה טובה לנעמי משבעה בנים. בהמשך מציין הכתוב כי בנה של רות היה מאבותיו של דוד המלך, מגדולי המלכים בישראל (רות ד׳:11–22). ודוד היה מאבותיו של ישוע המשיח (מתי א׳:1). *
יהוה בירך את רות בַּזכות להימנות עם אימהותיו של המשיח
26. מה מזכירה לנו דוגמתן של רות ונעמי?
26 רות אכן התברכה, וכן גם נעמי אשר עזרה בגידול הילד כאילו היה בנה. סיפור חייהן של שתי הנשים הללו מהווה תזכורת חיה לכך שיהוה אלוהים שם לב לכל מי שעמלים בענווה כדי לדאוג לצורכי משפחתם ומשרתים אותו בנאמנות יחד עם עמו הנבחר. הוא לעולם אינו שוכח לגמול לאנשים נאמנים כדוגמת בועז, נעמי ורות.
^ כפי שאמרה נעמי, יהוה אינו נוטה חסד רק לחיים אלא אף למתים. נעמי שכלה את בעלה ואת שני בניה, ורות איבדה את בעלה. אין ספק ששלושת הגברים היו יקרים מאוד לשתיהן. החסד שנעשה עם נעמי ועם רות נעשה בעצם עם אותם גברים, שוודאי היו רוצים שמישהו ידאג לנשים יקרות אלו.
^ הזכות לשאת את האלמנה הוענקה תחילה לאֶחיו של המת ואחר כך לשאר בני משפחתו לפי דרגת הקִרבה, כפי שנהוג היה לגבי זכות הירושה (במ׳ כ״ז:5–11).
^ בועז נתן לרות שש מידות שעורים שמשקלן אינו מצוין. אולי היה בכך כדי להעיד שכפי שיום המנוחה, יום השבת, בא לאחר שישה ימי עבודה, כך יסתיימו בקרוב ימי עמלה של רות כאלמנה והיא תמצא ”מנוחה”, כלומר, בית ובעל שיקנו לה ביטחון והגנה. מאידך, ייתכן כי שש מידות השעורים — אולי שש מידות מלוא הכף — היו פשוט המשקל המרבי שרות יכלה לשאת.
^ רות נמנית בין חמש הנשים המוזכרות במקרא בשושלת היוחסין של ישוע. אחת מהן היא רחב, אמו של בועז (מתי א׳:3, 5, 6, 16). גם היא, בדומה לרות, לא הייתה מבני ישראל.
אולי יעניין אותך גם
לך בעקבות אמונתם
רות — ”אל אשר תלכי אלך”
מדוע רות הייתה מוכנה לעזוב את משפחתה ואת מולדתה? אילו תכונות גילתה, תכונות שהפכו אותה ליקרה בעיני יהוה?
תשובות לשאלות מקראיות
נשים במקרא — מה נוכל ללמוד מהן?
ראה את ההבדל בין נשים טובות במקרא לבין אחרות שהיו רעות.
הדרכה מן המקרא
כלים ללימוד המקרא
היעזר בכלים ללימוד המקרא כדי להפוך את תהליך הלמידה לחוויה מרתקת ומעוררת השראה.
